#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. א מצא אבן אחת או שתים מצוינות היכן טמא?	אבן אחת: תחתיה טמא. </p><p dir='rtl'>שתים: אם הסיד שפוך על ראשיהם ומרודה לכאן ולכאן: אם יש חורש (ולג' תוס' חרש) ביניהם - טהור, דאמרינן מחמת חורש איקפל, ואם אין - זה סיד שביניהם, וביניהם טמא. </p><p dir='rtl'>אם אינו מרודה: לעולם אם יש סיד בינהם - בינהם טמא, אין סיד ביניהם - טהור. </p><p dir='rtl'>(בירושלמי משמע שאפ' בסתמא אם אין סיד ביניהם ביניהם טמא, שאין סומכים את הציון לטומאה ולכן סימנו את שני הצדדים)	מועד קטן ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. ב שדה שמצוינת במיצריה מה טמא?</p>	<p dir='rtl'>מיצר אחד שתים או שלוש רק תחתיהן טמא אבל מד' רוחותיה כל השדה טמאה שאין מרחיקין את הציון (וע' בתוס' גרסא נוספת).</p>	מועד קטן ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. ג מתי יוצאין על הכלאים?</p><p dir='rtl'>למה דוקא במועד?</p><p dir='rtl'>עד כמה יוצאין ומה עושים לשדה?	זמן ראשון בט&quot;ו באדר וזמן שני במועד (של פסח) רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד אמר כאן בבכיר כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים כאן בירקות. אבל אם ניצן ניכר יוצאים מיד.</p><p dir='rtl'>יוצאים דוקא בחול המועד ששכר הפועלים זול יותר. [ומכאן אנו למדים שההוצאות מתרומת הלשכה ולא מבעל השדה.]</p><p dir='rtl'>כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט. ובתחילה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו שמחין התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.	מועד קטן ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: א האם מותר להשקות את כל שדה האילן {שדה גריד, ומטוננת}, להשקות זרעים ששתו ושלא שתו לפני המועד ולתרביץ תרביצא?	ראב&quot;י מתיר למשוך את המים מאילן לאילן אבל לא ישקה את כל השדה (גריד) אבל אם היתה שדה מטוננת מותר, וכן זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד אבל אם שתו מותר. חכמים מתירים בשניהם ומכאן רבינא למד לחכמים שמותר לתרבץ תרביצא</p><p dir='rtl'>(ע&quot;פ רש&quot;י ותוס' ולשיטתם חכמים כאן זה ר&quot;מ דתוספתא המובא בדף ב. שמתיר טרחא אפ' במקום הרווחה. וע' דעת הריטב&quot;א והנמו&quot;י שאינו כן, וכן לשיטתם רבינא דייק לדעת ראב&quot;י אלא שמסקנת הגמ' לאסור תרביצא)</p><p dir='rtl'>(בירושלמי איתא אם במרווחין דברי הכל אסור, אם ברצופין ד&quot;ה מותר, אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה, ראב&quot;י עבד לון כמרווחין, ורבנן עבדין לון כרצופין, ונראה שהבללי חולק וסובר שחולקים בכל ענין).	מועד קטן ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: ב האם מותר להרביץ שדה לבן (בית הבעל) במועד ובשביעית?	במועד - ראב&quot;י אוסר וחכמים מתירים (ע' תוס' שחכמים מתירים אפ' להשקות, אלא שבשדה בעל נקרא לרבץ שאין צריך הרבה מים).</p><p dir='rtl'>בשביעית - לכו&quot;ע מותר (ולהגר&quot;א אף בזה מחלוקת ראב&quot;י וחכמים).	מועד קטן ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: ג האם מותר לצוד את האישות והעכברים וכיצד? ומאי עישות?</p><p dir='rtl'>והאם מותר להחריב חורי הנמלים? וכיצד מחריבים?	אישות זה בריה שאין לה עינים. </p><p dir='rtl'>בשדה האילן - ודאי מותר לצוד ואפ' כדרכו דהינו חופר גומא ותולה בה מצודה. </p><p dir='rtl'>בשדה הלבן - ת&quot;ק מתיר אפ' כדרכו, חכמים דהינו ר' יהודה התירו רק שלא כדרכו, דהינו נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה האדמה מתחתיה. רשב&quot;א אומר כשאסרו כדרכו בשדה הלבן רק בסמוכה לעיר, אבל בסמוכה לשדה האילן מותר. {וכן הוא בתוספתא לפנינו. ובירושלמי איתא שגם ת&quot;ק שהתיר לא התיר אלא בסמוכה לשדה האילן.}</p><p dir='rtl'>וכן התיר ת&quot;ק להחריב חורי הנמלים, דהינו שנוטל עפר עם נמלים ממקום אחר ונותן בחור כאן, והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא ועד מיל (ע' בתוס' ב' פירושים). (וצ&quot;ע מה יסברו שאר התנאים בזה.)	מועד קטן ו:		
